אפשרות של פטירה בבית בעקבות מחלה, עשויה להציב בפני בני המשפחה וגם בפני האדם החולה עצמו, לא מעט שאלות והתלבטויות. במקביל, אלה נושאים שפעמים רבות דוחים ולא נערכים לקראתם בזמן. אלה כמה נקודות, אשר יסייעו לעשות בכך סדר:
נושא מורכב
כללית, "חולה הנוטה למות" (המונח הנפוץ בהקשר זה) הוא מצב מיוחד, שמעלה כמה וכמה היבטים יוצאי דופן. יש זכויות רפואיות מיוחדות שמוגדרות למצב זה. ישנו הנושא החשוב של האופן בו אותו אדם יעביר את ימיו האחרונים. בעקבות פטירה, ישנם היבטים של סידורי קבורה ובירוקרטיה שונים. סביב כל אלה, תצטרכו לעשות מגוון בירורים, דוגמת חיפוש מצבות בירושלים ולמצוא מידע עדכני לגבי נקודות שונות. חלק ניכר ממידע זה זמין ישירות באינטרנט וסביר שאת חלקו תלמדו ממכרים ומשפחה, על פי ניסיון קודם.
הזכויות הרפואיות
הזכויות הרפואיות של חולה הנוטה למות מוגדרות בחוק מיוחד לנושא זה ("חוק החולה הנוטה למות"). זכותו של אדם במצב כזה, להגדיר האם ואילו טיפולים מצילי חיים הוא לא מעוניין לקבל. לרופאים מטפלים תהיה גישה להחלטות אלה, בשני אופנים: האחד – ישירות מפי החולה או אנשים שמסייעים לו. השני – אם ההנחיות הועברו לידיעת המרכז הארצי להנחיות מקדימות במשרד הבריאות, תהיה להם גישה ישירה לכך. למעשה, גם בבית חולים ניתן למלא במקום טופס שעוסק בנושא זה. כשם שחולה כזה עשוי להיות מטופל בהוספיס בבית חולים, ישנה אפשרות דומה של "הוספיס ביתי". במסגרת זו, בסיוע קופות החולים, האדם יקבל טיפול פליאטיבי – כזה שמתמקד בהקלה פיזית (על כאבים למשל) ונפשית. נדגיש, כי סיוע להתאבדות או "המתת חסד" אסורים בישראל.
זכויות נוספות וסידורים חשובים
ככל אדם, גם לחולה הנוטה למות זכות ואפשרות, להיות מעורב בעוד כמה אופנים בהתפתחויות עד הפטירה ולאחר מכן. בחירת אופן קבורה, יכולה להיעשות כבר על ידיו. כך גם רכישת חלקת קבורה כפי שנראה לו. באופן דומה, ניתן לבחור מראש בדרכי קבורה שונות מהרגיל (אזרחית, שריפה). היבט חשוב מאוד הוא נושא הצוואה, שרבים לא דואגים לו לאורך השנים. הצוואה ניתן יהיה להתייחס למשל להיבטי ירושה ובכך (ובאופנים נוספים במסגרת הצוואה) לצמצם סכסוכים אפשריים בעתיד בתוך המשפחה. אדם יכול גם להגדיר רשמית, אם הוא מעוניין בכך, מיופי כוח עבור מצב בו לא יוכל לקבל החלטות עבור עצמו. תרומת איברים הוא נושא שעשוי לעלות לאחר פטירה או שהאדם מתייחס לכך כבר בחייו. כעקרון, מה שדרוש לשם כך הוא כרטיס תורם או הסכמת המשפחה.
כיצד נערכים
בין ההיבטים אליהם יש להיערך בנושא פטירה, אלה כמה מהבולטים ביותר:
קביעת מוות – נעשית רק בידי מי שהוסמך לכך. מדובר לרוב ברופא. יש גם צוותים של מד"א שמוסמכים לכך.
קביעת המוות תתבטא במסמך "הודעת פטירה".
נתיחה שלאחר המוות – עשויה להידרש במקרים בהם לא ברורה לרשויות סיבת המוות. הדבר עשוי כמובן לדחות את מועד הלוויה. במקרה פטירה במסגרת "הוספיס ביתי" לרוב לא תידרש נתיחה כזו, במידה ויש ברשותכם מסמכים רפואיים שמעידים על המחלה.
רישיון קבורה – עם הודעת פטירה, ניתן להוציא "רישיון קבורה". לרוב בית החולים מוציא זאת, אבל בפטירה בבית יש לפנות אל לשכת הבריאות המחוזית
חלקת קבר – האם נרכשה בעבר או לא? (אין רישום ארצי מרוכז של מידע זה) ומצבה.
לוויה – המשפחה יכולה לעכב זאת ביום או יומיים בכדי לעדכן אנשים. במקרה זה, יידרש אחסון הגופה (אפשרי בבית חולים או אצל חברה קדישא). אגב, שמירה בקירור מעל יומיים, לרוב תחויב בתשלום.
לסיכום
גם בנושאים לא סימפטיים כגון אלה, טוב להיות ערוכים ומוכנים עם המידע הדרוש, בכדי להקל ולו במעט על כל המעורבים.
