עם מקורות המושרשים בתצורות מינרלים טבעיות, האסבסט נחגג בזכות תכונותיו יוצאות הדופן ומצא את דרכו לחומרי בנייה שונים, כולל גגות. עם זאת, מתחת לחיצוניותו התמימה לכאורה מסתתר איום שקט על בריאות האדם. במאמר זה נפענח את מסתרי האסבסט, נבחן מדוע הוא נחשב מסוכן ומהם הצעדים החיוניים להסרתו הבטוחה. מהתועלת שבעבר זכתה לשבחים ועד לסיכונים המתועדים היטב כיום, הבנת האסבסט חיונית לשמירה לא רק על המבנים שאנו חיים בהם, אלא גם על בריאותם ועל רווחתם של אלה שבתוכם.
מהו אסבסט?
אסבסט הוא מינרל טבעי המורכב מגבישים דקים וסיביים. תכונותיו יוצאות הדופן, כולל עמידות בחום, חוזק ויכולות בידוד, הובילו לשימוש נרחב בו בחומרי בנייה במהלך המאה ה-20. הוא נמצא בדרך כלל בחומרי קירוי, בידוד, ריצוף ואפילו בחלקי רכב.
מדוע אסבסט מסוכן?
בעוד לאסבסט יש תכונות מועילות, סיביו המיקרוסקופיים מהווים סיכונים בריאותיים חמורים בעת שאיפה או בליעה. כאשר הם מופרעים, כגון במהלך שיפוצים או הריסה, סיבי האסבסט נישאים באוויר וניתן לשאוף אותם בקלות לריאות. ברגע שהם בתוך הגוף, סיבים אלה יכולים לגרום לבעיות בריאותיות שונות, כולל:
- אסבסטוזיס: חשיפה ממושכת לסיבי אסבסט עלולה לצלק את רקמות הריאה, מה שמוביל למצב המכונה אסבסטוזיס. התסמינים כוללים קוצר נשימה, שיעול ונזק בלתי הפיך לריאות.
- סרטן ריאות: שאיפת סיבי אסבסט מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות. סיבים אלה עלולים לגרום למוטציות גנטיות בתאי ריאה, מה שמוביל להיווצרות גידולים סרטניים.
- מזותליומה: אולי המחלה הידועה ביותר הקשורה לאסבסט, מזותליומה היא צורה נדירה של סרטן המשפיעה על רירית הריאות, הבטן או הלב. היא נגרמת בעיקר כתוצאה מחשיפה לאסבסט, כאשר התסמינים מתבטאים לעיתים קרובות עשרות שנים לאחר החשיפה הראשונית.
- סוגי סרטן אחרים: מלבד סרטן ריאות ומזותליומה, חשיפה לאסבסט נקשרה גם לסרטן הגרון, השחלות ואיברים אחרים.
בהתחשב בהשלכות הבריאותיות החמורות הכרוכות בחשיפה לאסבסט, הסרתו ממבנים ומגגות חיונית לשמירה על בריאות הציבור.
הסרה בטוחה של אסבסט
הסרת אסבסט ממבנים ומגגות מחייבת תכנון קפדני והקפדה על פרוטוקולי בטיחות קפדניים כדי למזער את הסיכון לשחרור סיבים וחשיפתם. להלן השלבים החיוניים הכרוכים בפירוק אסבסט מהגג באופן בטוח:
- הערכה ותכנון: לפני תחילת כל עבודת פינוי, חיוני לבצע הערכה יסודית של הגג כדי לקבוע את היקף החומרים המכילים אסבסט (ACM) נוכחים על ידי מפקח אסבסט מוסמך. על בסיס הממצאים יש לגבש תוכנית פינוי מפורטת המפרטת את אמצעי הזהירות והנהלים הנדרשים.
- הכנה: הכנה היא המפתח להבטחת תהליך פירוק בטוח. הדבר כרוך בהשגת האישורים הדרושים, באבטחת אזור העבודה למניעת גישה בלתי מורשית ובהגדרת אמצעי הכלה לבידוד אזור העבודה משאר הבניין. עובדים המעורבים בתהליך ההסרה חייבים ללבוש ציוד מגן אישי מתאים, כולל מכונות נשימה, סרבלים, כפפות והגנה על העיניים.
- הרטבה: לפני תחילת הפירוק יש להרטיב היטב את החומרים המכילים אסבסט באמצעות מרסס בלחץ נמוך. הרטבת החומרים מסייעת בדיכוי שחרור סיבי אסבסט לאוויר, ומפחיתה את הסיכון לחשיפה במהלך ההסרה.
- הסרה זהירה: יש להסיר בזהירות חומרי קירוי המכילים אסבסט כדי למזער את שחרור הסיבים. זה כרוך לעיתים קרובות בלהרים בעדינות או לחטט בחומרי קירוי מבלי לפרק אותם. יש להימנע משימוש בכלים חשמליים העלולים ליצור אבק אלא אם יש צורך בכך, ויש להשתמש בשיטות ידניות במידת האפשר.
- סילוק נאות: לאחר הסרת החומרים המכילים אסבסט, יש לארוז ולסלק אותם כראוי בהתאם לתקנות המקומיות. בדרך כלל מדובר באיטום החומרים במיכלים אטומים לדליפה והובלתם לאתרים ייעודיים לסילוק פסולת מסוכנת.
- ניקוי וטיהור: לאחר השלמת ההסרה, יש לנקות ולטהר היטב את אזור העבודה. זה כולל ניגוב משטחים, שאיבת אבק עם מסנני HEPA והבטחה שלא נותרו פסולת אסבסט. יש להסיר בזהירות את כל ציוד ההגנה האישי הנלבש במהלך תהליך ההסרה, ועל העובדים להתקלח כדי להסיר מגופם סיבי אסבסט שנותרו מאחור.
- בדיקה לאחר הסרה: לאחר תהליך ההסרה, יש לבצע בדיקה סופית כדי לוודא שכל החומרים המכילים אסבסט הוסרו כראוי וכי אזור העבודה בטוח.
לסיכום
אסבסט, שנחשב בעבר לחומר בנייה רב-תכליתי, מוכר כיום כמפגע בריאותי משמעותי. חשיפה לסיבי אסבסט עלולה להוביל למחלות נשימה קשות ולסרטן, מה שמדגיש את החשיבות של שיטות הסרה בטוחות. בעת הסרת אסבסט ממבנים ומגגות, תכנון קפדני, הקפדה על נוהלי בטיחות וסילוק נאות חיוניים כדי למזער את הסיכון לחשיפה ולהגן על בריאות הציבור. על ידי שמירה על הנחיות ועל נהלים שנקבעו, הסרת אסבסט יכולה להתבצע בבטחה וביעילות, תוך הבטחת רווחתם של העובדים ודיירי הבניין כאחד.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
