שיתוק בל

נדיר מאוד למצוא מישהו שלא שמע על התופעה המוזרה ממנה סבלו גם השחקנית המפורסמת מארצות הברית אנג'לינה ג'ולי וגם מיכל אנסקי מאצלנו, אשר הביאה לשיתוק מיידי של מחצית מפניהן ברגע אחד וללא שום הודעה מוקדמת של ממש. הסובלים מהמחלה המוזרה, מעידים כי הדבר הראשון שמגיעה איתה הוא תחושת פחד עצום מתוך הבלבול וחוסר ההבנה לגבי טיב המצב ובהמשך, לאחר האבחון, ישנה התמודדות לא פשוטה וחוסר וודאות לגבי האפשרות של חזרת המצב לקדמותו. אז מדוע זה קורה, האם ניתן להתגבר על כך והאם יש דרך להתכונן לפני שזה מגיע? בואו נעשה סדר בדברים ונבין בדיוק מה זה אומר.

מהו בעצם שיתוק על שם בל

בשיתוק על שם בל, מתרחשת פגיעה באחד מתוך שניים עשר העצבים הנמצאים בגולגולת, לרוב בעצב מספר 7. הדבר בא לידי ביטוי באלחוש משמעותי עד לשיתוק מוחלט של מחצית מהפנים. במצב הזה מראה חצי מהפנים נראה נוקשה ומקובע, העין רפויה עד כדי עצימתה והפה שמוט ורפוי בצד אחד. במקרים רבים מאובחן השיתוק על שם בל כשבץ מוחי בגלל המאפיינים הדומים ועל כן יבדקו הרופאים ראשית אם לא מדובר במצב כזה שהוא כאמור הרבה יותר מסוכן. הסובלים מהשיתוק יתקשו לחייך, לעצום את עיניהם, ולשתות ולאכול. כמו כן השיתוק עשוי להשפיע על בלוטות הרוק ולגרום לריור ועל בלוטות הדמעות.

למה זה קורה?

כאמור, מדובר על שיתוק זמני של אחד מעצבי הגולגולת. כאשר העצב הזה מגורה מסיבה כלשהי נוצרת בצקת ולחץ שלו לכיוון הגולגולת מה שמביא לשיתוק. המקרים העשויים לגרום לדלקת הם פצע מנגיף ההרפס (הנגיף הפוגע בשפתיים), חבלה קשה באיזור הפנים והאוזניים, דלקות אוזניים ודלקות אחרות באזור הפנים. כמו כן עשויים לגרום לתסמונת שפעת, סוכרת, הריון אצל נשים, ולחץ נפשי עמוק מתמשך ועמוק.

מהם התסמינים של שיתוק על שם בל?

שיתוק על שם בל מתאפיין בכאבים מאחורי או לפני אחת מהאוזניים, יובש בעין אחת, קושי בעצימת עין אחת, כאבי ראש, תחושת התקשות של הפנים בצד אחד שלהם או רפיון הפנים בצד אחד, שינוי כלשהו בכמות הרוק בפה ואובדן של חוש הטעם בקצה הלשון ושמיעה של קולות וצלילים בווליום חזק יותר באוזן אחת לעומת האוזן השנייה. חשוב לשים לב כי התסמינים הללו עשויים להופיע בהדרגה אחד אחרי השני או להופיע בבת אחת.

טיפול והחלמה

ראשית, אם אתם חושדים שלקיתם בתסמונת, גשו מיד לרופא על מנת לשלול שבץ מוחי. בהמשך יבוצעו בדיקות נוירולוגיות כדי לאבחן את התסמונת ובמידה וזה אכן המצב לרוב יינתן טיפול סטרואידי. חשוב לדעת כי ב-70 אחוזים מהמקרים השיתוק יחלוף בתוך מספר שבועות עד חודשים. במקרים אחרים יישארו חלק מהתסמינים ובעיקרם קושי בעצימת העין ותידרשו לטיפול נוסף.